אנדומטריוזיס והשומן הנכון

לעיתים קרובות אני מוצאת את עצמי מתקנת מתכונים שנשלחים אליי ממטופלות או בפייסבוק, או נשאלת לגבי השמן האקזוטי התורן, ובא לי לתת לכן את ההסבר והכלים לדעת לבד איך לבחור את השומן הנכון.

אבל לפני הכל – למה שזה יעניין אותך בכלל?

או. אז זה מעניין אותך מאד.
נקודת המוצא שלנו היא שאנדומטריוזיס היא מצב בו הדלקתיות חוגגת. מסיבה זו נרצה לתמוך בכל דרך אפשרית בריפוי הדלקתיות. בתזונה אנטי דלקתית אנחנו מחד נרצה לא להכניס לגופנו מזונות מעודדי דלקת, ומאידך נרצה להכניס לגופנו מזונות המעודדים ריפוי דלקת. שומנים בנות, יכולים להיות מעודדי דלקת, או ידידותיים למצבי דלקת! הכל תלוי באיכות השמן, פרופיל חומצות השומן שלו, ומצבן הכימי.

טיפונת על חומצות שומן חיוניות

שמנים עשויים מיחידות מבנה הקרויות חומצות שומן. חומצת השומן הכי סלבית היא האומגה 3, אך יש חומצות שומן נוספות. חברתה הרלוונטית לענייננו היא חומצת השומן אומגה 6. בהפשטה – שתי חומצות השומן האלה עובדות בגוף בזוג: האחת חיונית לגוף להתחלת מצבי דלקת , השניה חיונית לגוף לסיום תהליכי דלקת. על פי ההמלצה הרווחת עלינו לצרוך את שתי הנ"ל פחות או יותר ביחס של 1:1. ברוב המזונות הטבעיים שתי החומצות כבר מגיעות פחות או יותר באיזון. הבעיה מתחילה כשצורכים מזונות מרוכזים העשירים באומגה 6, אז מופר היחס לטובת האומגה 6 ולגוף יהיה קשה יותר לסיים תהליכי דלקת.
מכאן לתפישתי, תזונה הבאה לעזור לגוף לרפא מצב דלקתי כרוני כמו אנדומטריוזיס, צריכה להכיל כמות משמעותית של אומגה 3 וכמות מינימלית של אומגה 6.

איך תדעי אם בשמן שלך יש יותר אומגה 6 מאומגה 3?

קודם כל, יש אינספור טבלאות ברשת על תכולת חומצות שומן בשמנים השונים. כדאי למצוא אחת כדי להחכים.
אבל כלל האצבע הכי קל הוא: שמנים צמחיים שזוקקו מזרעים (קנולה-ליפתית, תירס, סויה, אגוזים, שומשום, חמניה, פשתן, זרעי ענבים) יכילו כמות גבוהה מאד של אומגה 6 ומהם יש להמנע. שמנים צמחיים שזוקקו מפירות (זית, קוקוס, אבוקדו) יכילו כמות נמוכה עד אפסית של אומגה 6 (ומכילים חומצות שומן אחרות מועילות כמו אומגה 9) ובשמנים אלו אני ממליצה להשתמש. ישנם מדדים נוספים שקובעים את איכותו הדלקתית או האנטי דלקתית של השמן, כמו מידת החימצון והעיפוש שלו (שמושפעת מתנאי אחסון, טמפרטורת שימוש וכו', על כך לא ארחיב רק אציין שההמלצה היא להשתמש בשמן קוקוס לשימושים חמים בשל עמידותו הגבוהה לחום, ובשמןזית ואבוקדו לשימושים לא חמים. עם זאת אגלה לך סוד: אצלנו בבית בגלל רגישות לטעמים, אני מוצאת שאני נעזרת לעיתים בשמן זית גם לאפיה בתנור או לטיגון זריז (חביתות, פאנקייקים) ועד כה חיה עם זה בשלום.

מזונות שומניים צמחיים אחרים שאני סבורה שכדאי להמנע מהם, או מאד לצמצם בשל תכולת אומגה 6 גבוהה, הם חמאות האגוזים והזרעים למיניהן. כוונתי לטחינה, חמאת בוטנים, חמאת שקדים, חמאות אגוזים, שמן דקלים. אני רוצה רגע להפריד בין החמאות לבין האגוזים והשקדים השלמים – איתם אין לי מי יודע מה בעיה – במיוחד לא אם את מתספת אומגה 3. תיכף ארחיב על עניין התיסוף.
ביאסתי עם הטחינה? כן אני יודעת. לא נורא, אם אני הצלחתי להגמל מהמעדן הזה, כל אחת יכולה. ואפשר לשמור אותה לאירועים מיוחדים. אבל בואי נגיד שאם בלי קצת טחינה בסלט לא תאכלי סלט – אז יאללה שימי קצת טחינה בסלט ותהני. והקפידי לתסף אומגה 3 בתוסף.

מה לגבי שמנים שאינם צמחיים?

בעיקרון שמנים מן החי כגון שמן דגים, חמאה, גהי, שמאלץ, מחזיקים בעיות פוטנציאליות אחרות מאשר יחס חומצות שומן 3/6. בשומן מן החי יש חומצות שומן אחרות ובדרך כלל הן פחות העניין. גם את עניין הכולסטרול אני שמה כרגע בצד. העניין הבעייתי העיקרי בעיני הוא יותר פוטנציאל תכולת רעלים מסיסי שומן שנספגו בגוף החיה, במיוחד אם לא ניזונה ממזון אורגני, או ממזון לא מזוהם, ותכולת הורמונים. כשאנחנו באות לטפל במחלה כרונית בעלת רקע של חוסר איזון הורמונלי, אנחנו רוצות להפחית הן עומס רעילותי והן עומס הורמונלי מהגוף. לכן באופן עקרוני אני לא ממליצה על שומן מן החי כמקור שומן בתזונה תומכת ריפוי לאנדומטריוזיס. (להרחבה בנושא הפחתת עומס רעילותי ממקור תזונתי וממקורות אחרים, מוזמנת להכנס לתיקיית האוניברסיטה ולהאזין להרצאה על עיקרי התזונה לאנדומטריוזיס, ולהרצאה על חומרים שמפריעים לריפוי אנדומטריוזיס)

עם זאת נשאלתי פעמים רבות מה דעתי על הגהי, המוכרת גם כסמנא – החמאה המזוקקת, מאחר שהגהי נחשבת לבעלת סגולות מרפא רבות בכל התרבויות העתיקות בהן היא נצרכת. אלמלא היינו מתמודדות עם אתגר בריאותי שבבסיסו יש חוסר איזון הורמונלי, סביר להניח שהייתי ממליצה עליה בחום כמקור לשומן איכותי (אורגנית בלבד!). עם זאת, הורמוני המין הם מסיסי שומן, והחלב שממנו עשויה החמאה עתיר בהורמוני מין זהים לשלנו. הגהי המזוקקת היא בעצם בפוטנציאל מזון עשיר בהורמוני מין ולכן אני חוששת להמליץ עליו כמקור שומני קבוע בתזונה. בקטנה מדי פעם? שיהיה.

אז מה באמת לגבי תוסף אומגה 3?

באופן אישי ומקצועי אני די נמנעת מלהמליץ על נטילת תוספים, או לתסף בעצמי. עם זאת, עם אומגה 3 הסיפור קצת אחר. אילו אפשר היה לצרוך מזון שעשיר משמעותית בחומצת השומן הזו, מבלי שיהיה עשיר גם באומגה 6, ומבלי שישפיע לרעה על הבריאות, הייתי מסתפקת בתיסוף מהצלחת. אבל ככל הידוע לי בזמן כתיבת מילים אלה, לא קיים מזון שהינו עשיר רק באומגה 3 (או בעיקר ב אומגה 3) בצורתו הטבעית, שאפשר לאכול ממנו כמויות גדולות ולא תהיינה לו השלכות בריאותיות או מעודדות דלקתיות. לכן במקרה של אומגה 3 אני סבורה שאין מנוף מתיסוף.

מנסיוני הן האישי והן המקצועי אני סבורה שתיסוף משמעותי ליצירת עודף אומגה 3 לעומת אומגה 6 בגוף, יכול מאד לעזור לצמצום או העלמת כאבים הנובעים מדלקתיות. אני ממליצה ליטול את הכמות הטיפולית המקסימלית שיכולה להספג ביום, במהלך החודשים הראשונים לתהליך הריפוי (עד שאת משיגה שיפור תסמינים והתייצבות), על מנת להעצים את התהליכים האנטי דלקתיים בגוף, וגם כדי לפצות על נוכחות אומגה 6 מהמזונות האיכותיים (כמו אגוזים ושקדים).

איזה תוסף של אומגה 3 להעדיף?

 יש היעדר הסכמה בקרב קהילת המטפלים בבריאות טבעית בכל הקשור למקור האומגה 3, סוג האומגה 3 (ALA, DHA, EPA) ואופן הנטילה. אני השתכנעתי ממקור ראשון שקשה לסמוך היום על המוצרים הנמכרים על המדפים. בשנת 2015 לקחתי חלק מרכזי בתחקיר שעשינו דר' גיל יוסף שחר בו בדקנו את רמת החימצון של כל מותגי האומגה 3 שיכולתי למצוא באותה שנה על המדפים בישראל. שלחנו אותם לבדיקות מעבדה באנונימיות ובדקנו שלושה מדדי חימצון עיקריים. ליבי נשבר לרסיסים כשהגיעו התוצאות. רוב התוספים שבדקנו היו מאד מחומצנים כבר על המדף בחנות. זה עצוב לנוכח העובדה שתוספי האומגה 3 הם התוספים הנמכרים ביותר בעולם.

נוסף על כך, חוץ מבעיית החימצון יש בעיות פוטנציאליות נוספות לתוספי אומגה 3 שונים. למשל: חשש לשיירים של חומרים כימיים מתהליך ההפקה (ממקור של שומן דגים או מאצות), חשש לשיירי מתכות כבדות וחומרים מסיסי שומן (ממקור של דגים), חשש מהשפעה מחמצנת ומעוררת דלקת (שמן דגים, שמן פשתן) ועוד.

בסיכומו של עניין, ישנו מוצר אחד שאני סומכת עליו מאד, ואני לא מהססת לנקוב בשמו (ללא אינטרס כלכלי מאחורי העניין). הוא מבוסס על שמן אומגה 3 המופק בכבישה קרה מזרעי צמח המרווה המרושתת על ידי חברת "נייצ'ר סייג'". עליו אני ממליצה לכל מטופלותי בישראל, ונוטלת אותו גם בעצמי. ניתן לרכוש אותו אונליין, או בחנויות הפארמה המובילות בארץ. המטופלות מחו"ל מקבלות הנחיה לתסף אומגה  ממקור צמחי הכי איכותי שמצליחות להשיג. צמח המרווה המרושתת הוא צמח מרפא נשי מדהים, והשמן המופק מזרעיו הוא סוג של נס פיטוכימי, יציב ביותר מבחינה כימית (מתחמצן מאד מאד לאט), עשיר ביותר בנוגדי חמצון, הוא ממש תרופה בעיני. העמקתי להכיר את תהליך היצור שלו ואת המחקרים הרבים שהוא נבדק בהם לתמיכה בבעיות בריאותיות שונות והתרשמתי עמוקות.

אז אם לסכם, עשי סדר במטבח, הפטרי משומנים שאינם מומלצים לצריכה, והכניסי לרשימת הקניות שלך:

שמן קוקוס, שמן זית, שמן אבוקדו, תוסף אומגה 3 נייצ'ר סייג' 😊