חומר הניקוי החזק בטבע

"אל תנקה את הכיריים!!!"
צעקתי לעבר ארז שכבר הספיק לתפוס ביד מטלית… כבר חודשים אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה, שדורש הגעה למסה קריטית בלתי נסבלת של טינופת, ומצלמה… והוא תמיד משיג אותי ומנקה. קבלו את "מטלית הקסם" האמיתית (או: איך לנקות עם הממס הכי חזק בטבע, ולשרוד).
הנה ההוכחה שכל לכלוך, גם הכי שרוף, הכי עיקש, הכי שמנוני וג'יפה, יכול להיות מנוקה בקלות, בלי כימיה רעילה, בלי שטיפות מוח ("שאני אשפשף?") ובתוך כמה דקות. זה ללא ספק מאמר שצריך להזכר בו לפני פסח, אולי אחסוך מכמה א-נשים כאב ראש, התקף אסטמה או סתם ידיים מתקלפות.

מה צריכות?

כיריים מטונפים כהוגן מכל הבא ליד (קפה שרוף, רוטב יבש, שמן שרוף, שאריות דגנים יבשים דבוקים, ירקות יבשים מרוחים ויבשים וכו')
חתיכת ליפה (מהסוג שקונים בשווקים או בחנויות לכלי בית ישנות)
חתיכת ברזלית או צמר פלדה
מטלית רגילה לחלוטין
מים רותחים (למרות שגם סתם מים יעבדו יפה)

מה עושות?

1. מוזגות מים רותחים על כל איזור האסון ומחכות כמה דקות
2. על הדרך מכינות כוס תה, ולוגמות ממנה בהנאה בזמן שהמים עושים את שלהם על הכיריים
3. עם הליפה מנגבים (אשכרה מנגבות, אפילו לא משפשות) את הלכלוך ומנתקות אותו מהכיריים
4. אם יש צורך להוריד לכלוך עקשן נעזרים בברזלית, שפשוף קליל שבקלילים (בחיי)
5. סופגות את עודפי המים עם המטלית ומנגבות

מה קורה פה?

מים הם הממס החזק בטבע. חומר פלאי באמת שיש מדע שלם שחוקר את יחודו (חפשו בגוגל "האנומליה של המים" או water anomaly). הוא מצד אחד ממיס גם את הלכלוך העקשן ביותר, ומצד שני, בגלל שהגוף שלנו עשוי ברובו ממים הוא מגיב טוב למגע במים ומגע ממושך במים לא פוגע בו. משהו שבהחלט לא ניתן לומר על חומרי ניקוי, גם לא האקולוגיים.
לעומת המים, החומרים הכימיים שנמצאים בממסי השומנים למיניהם, שבדרך כלל איתם מנקים כיריים מלוכלים, הם כל כך תוקפניים ומסוכנים שאפשר להיות חולים לצמיתות מחשיפה ממושכת אליהם. הרי עורנו וכל הרקמות שלנו מורכבות משומנים. דמיינו לעצמכן מה קורה לרקמה העדינה של הריאות ונאדיות הריאה כשהיא נחשפת לאדים החריפים האלה של חומר שמפרק שומנים באגרסיביות. לפני כמה שנים קראתי בעיתון מקומי על תקדים משפטי שבו עובד מטבח בצה"ל תבע את צה"ל וניצח על כך שהתפרצה אצלו מחלת ריאות קשה בעקבות ניקיונות המטבח לקראת הפסח. בשביל מה? כה מיותר, כשאפשר לעשות הכל עם מים וספוג מקרצף טוב, או מקסימום בתוספת סבון כלים אקולוגי.
גם בבחירת המטליות והספוגים שלי היתה התייחסות לחומרים, הליפה, הברזלית והמטלית הגנרית האחרת, עשויים כולם מחומרים טבעיים, או ממיצוי של חומרים טבעיים (הברזלית), אינם משחררים לסביבה חלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים הרסניים ויכולים להגיע לקומפוסטר או לפח הכתום בשמחה.

אז למה בכל זאת אנחנו משוכנעות שכדי לנקות צריך לטבוע בכימיה רעילה?

כי כולנו מוזנות כל יום ברדיו, בטלויזיה, בשטיפות מוח של תעשיית הכימיה, שהיא אחת התעשיות שהכי משפיעות ומושכות בחוטי העולם. "שאני אשפשף?". אנחנו חושבות ש"ריח של נקי" זה באמת נקי, אנחנו חושבות שלחטא זה חשוב, חושבות שאם אין קצף אז לא ניקינו, ושאם יש שומן על הכיריים אז צריך ממס שומנים כי אחרת לא יהיה נקי. נפלנו כולנו בפח הכי מלוכלך שיש!
די. יוצאות מהפח הזה. מהפח למהפך.