קצת עלי ועל מה שקרה לי ושינה את חיי

כשהמציאות פקעה לי בבטן

ב8 פברואר 2011 קרה לי אסון בריאותי, או אולי נס ששינה את חיי ואת גורלי לצמיתות. פקעה לי ציסטה שחלתית ענקית (קוטר 7 ס"מ) מלאת דם לחלל הבטן. עד לאותו רגע לא ידעתי כאב אמיתי מהו. גם לא ידעתי על קיומה ובטח שלא ידעתי מה זה א-נ-ד-ו-מ-ט-ר-י-ו-ז-י-ס.

הייתי לבד, בדירתנו בגרמניה, והובהלתי באמבולנס לניתוח חירום. כך "אובחנתי". הכותרת שסוף סוף הסבירה 15 שנה של סימפטומים לא מוסברים, של בדיקות שיוצאות תקינות, יחס בעייתי בלשון המעטה מרופאים ובעיקר – הטמעה של אמונה ש"כנראה שאני צריכה לסבול" (טוב, גדלתי בבית חצי פולני :)).

בדיוק שנה לאחר מכן, 8 בפברואר 2012, כאשר אני כמעט סוגרת 3 שנים של ניסיונות להרות, ומגיעה בארץ לרופא שאמור להבין באנדומטריוזיס ופריון, אני מבינה באיחור טפשי של שנה שיש לי מחלה כרונית, שנתפשת כחשוכת מרפא, פרוגרסיבית (שאמורה להחמיר עם הזמן), ומונעת ממני להרות. הוצע לי לכפות הריון על גופי בטיפולים שיחמירו את מצבי, או לדכא כליל את מערכת המין שלי כדי למנוע מהמחלה להחמיר. יצאתי מהרופא מזועזעת ומפורקת – ושם נולדתי מחדש כמו עוף החול מן האפר.

בתוך ארבעה חודשים הכל השתנה

תמיד הייתי נון-קונפורמיסטית. תודה לאל על כך! ועם שנותי כבת לאם חולה, שבריאותה נהרסה כליל על ידי שילוב הרסני של רופאים גרועים ואמונה תמה שהרופאים הם מחזיקי הידע האבסולוטיים, גדלתי להבין שיש חוכמה וידע מחוץ למערכת ושעליי לחפש אותם. כך היה גם כאן. פצחתי פשוטו כמשמעו במחקר חיי! אולי במחקר להצלת חיי! והצלחתי בצורה שלא תיארתי שאצליח. למעשה זה היה כל כך פשוט שלא יכולתי שלא להתמלא כעס ותסכול על היעדר הידע הבסיסי הזה בקרב הרופאים הרבים שראיתי:
בתוך ארבעה חודשים בלבד בהם שיניתי תזונה, התחלתי לעשות הליכות יומיומיות, עשיתי עבודת גופנפש עמוקה, ועיסויי ארויגו – כ-ל הסימפטומים שסבלתי מהם נעלמו או נחלשו, ושיא השיאים – הריתי! לגמרי בטבעיות! (מיד אחרי פיצוח עמוק של פלונטר נפשי קדום).
אוכל, פעילות גופנית, עבודת נפש ועיסויי בטן. ומחלה חשוכת מרפא שיכולה רק להחמיר עם הזמן משתפרת פלאים…

העייפות הכרונית והחולשה בגוף נעלמו (וואו, אני לא באמת בטטה!), המעי הרגיז נרגע (לאכול בלי שתכאב הבטן, וואו, גילוי), הוסת נהייתה מהממת (מה, וסת יכולה לא לכאוב?), המיגרנות נעלמו, הנטייה לחלות יצאה לחופשת בריאות, והפריון שלי השתפר פלאים (מעקרה להרה, מדהים).

יציאה כואבת מהארון

הייתי חייבת לספר על זה לעולם! לא יכול להיות שזה כל כך פשוט ונשים לא יודעות על זה! אם זה הצליח לי זה ב-ט-ו-ח יכול לעבוד לעוד אשה או שתיים!התחלתי עם רשימת התפוצה במייל שלי. כתבתי לכולם. והשמועה נפוצה. במהלך ההריון שלי פנו אליי בערך חמישים נשים, ולכל אחת הקדשתי לפחות שעה של שיחת נפש ומוטיבציה. אחרי הלידה של אדמי (וההתאוששות הארוכה שלי ממנה) התחלתי ללמוד לעומק את הסוד הכמוס הזה שנקרא ריפוי טבעי, או ריפוי עצמי. רוכשת הכשרות שמטרתן ללמד את עצמי איך לטפל בעצמי. הייתי חייבת להחזיק בידע ולא רק לציית להוראות.
אחד המורים שלי היה דר' גיל יוסף שחר, המופלא, שאימץ אותי אליו והאמין ביכולותי המקצועיות הרבה יותר משהאמנתי אני. ביחד עשינו דברים ממש מגניבים, ביניהם להקים קליניקה לבריאות נשית!

במקביל העזתי לצאת מהארון בפייסבוק, אני- ששמרתי על פרטיותי באדיקות של מינימום מוסדניקית, ויתרתי עליה לטובת המטרה החדשה של חיי – הפצת הבשורה שאפשר אחרת. בהתחלה נכנסתי לקבוצות הפייסבוק לאנדומטריוזיס, להכיר את הנפשות הפועלות ולשתף מעולמי האישי והמקצועי המתהווה. הוכיתי בתדהמה לגלות שהמסר שלי התקבל באלימות, בכעס, זלזול וחוסר אמון. הייתי ממש בהלם מהגילוי המרעיש הזה: לא כל אשה עם אנדומטריוזיס רוצה לדעת את מה שגיליתי. אולי מעומק הכאב והתסכול, אולי מהאמון העיוור בבורותם של הרופאים הממוצעים, ואולי מסיבות אחרות שקטונתי מלהבין.

הפכתי לבית שתמיד חיפשתי

ההבנה הזו גרמה לי לעשות את הצעד המכונן הבא בחיי – להקים קבוצה משלי, שמוקדשת לריפוי טבעי, לתקווה, לעידוד, ולשיתוף סיפורים אמיתיים, מנשים אמיתיות כמוני, של ריפוי אנדומטריוזיס. מי שמחפשת את המידע הזה כבר תמצא אותו. ומי שלא, לפחות לא תתעצבן עליי ואני לא אכאיב לה בכאבה האיום גם ככה.
כיום קבוצת "אנדומטריוזיס – סיפורי ריפוי וטיפול טבעיים" (הוקמה ב 2016) מונה מעל 5000 חברות וחברים, והיא עדיין פלטפורמת שיתוף המידע הכי גדולה בעברית לריפוי טבעי ואינטגרטיבי של אנדומטריוזיס. איזה נס.

די במקביל להקמת הקבוצה, סיימתי שורת הכשרות מקצועיות בתחומים שונים של בריאות טבעית, והעזתי והפכתי לעצמאית בתחום הריפוי הטבעי והעצמי. קראתי לעסק שלי "בריאה" – מילה עברית כה עוצמתית שעלתה לי במהלך תהליך הריפוי שלי כאשר ביקשתי עזרה בריפוי לידת בני, וקיבלתי את המילים האלה שנגלו לנגד עיני באותיות קידוש לבנה "אני בריאה". אני רואה את עצמי כמטפלת שמכשירה נשים לטפל בעצמן, להיות המשפיעות העיקריות על חייהן. העשייה שלי נובעת מקרבי, אני לא יכולה שלא לעשות אותה. לשם כך נולדתי, לתוך כך מתנקזים כל המקצועות וההכשרות הרבים שלי. לכאן מתנקז ליבי.

מצבי כיום

כיום אני מסוגלת לעכל שהנעתי מהפכה בארץ, ושהמסרים שלי כבר מפעפעים רחוק ועמוק ברוך השם. אני חלוצה בארץ בהעלאת המודעות לריפוי טבעי ואינטגרטיבי של אנדומטריוזיס, יוזמת ופועלת לשיתופי פעולה מקצועיים, בתוך המערכת ומחוצה לה, בקרב נשות ואנשי מרפא לבריאות נשית מרחבי הקשת הטיפולית, מפיצה את הידע שלי בכל דרך יצירתית שאני מצליחה לחשוב עליה. אני בקשר חם עם רופאים מהבכירים בתחום האנדומטריוזיס ותודה גדולה לאל מצאתי כאלה שמאמינים בגדולתו של הריפוי הטבעי והאינטגרטיבי, ויש לנו כיום מטופלות משותפות רבות. הם עדים ל"ניסים" שקורים כה בקלות למטופלותינו המופלאות, ומשפיעים כבר באופן עצמאי מתוך תפישה טיפולית מורחבת והרבה יותר אינטגרטיבית מבעבר.

אני אמא לשני ילדי פלא, שניהם הגיעו אליי בהשגחה פרטית, לתחושתי כי הלכתי בדרך שלי, כי האמנתי שאני יכולה. ארז בעלי המדהים, שבלעדיו ובלעדי התמיכה שלו בכל הרבדים לא הייתי מצליחה – ממשיך לתמוך בי ובפרויקט חיי, למרות האתגרים שנכנסים לחיינו בשל כך. נכנסות גם ברכות רבות ואהבה עצומה שאין לתאר .

בריאותי טפו טפו ממשיכה להשתפר, הממצאים שקיימים בתוך גופי עדיין במגמת שיפור עקבית, ואין לי סימפטומים של המחלה. המחלה חוללה ומחוללת את השינוי הגדול שהצטרכתי בחיי. שינוי באורחות חיי, באמונותי כלפי עצמי והעולם, שינוי מקצועי וגילוי היעוד הגדול שלי. אני מאמינה גדולה בכוחנו לרפא את עצמנו, וביכולותינו לעבוד עם מצבי חולי, גם קשים, ליצירת שינוי בכל הרבדים.

*** מעכדנת שורה חדשה בפסקה הזו: הממצאים בגופי כבר נעלמו מאז הקמת האתר הזה וכתיבת הפוסט הזה, והסימפטומים הישנים לא חזרו כבר שנים. אני קוראת לעצמי כיום פשוט אשה בריאה. ברוך השם.

אני כולי תקווה שהנשים שמחפשות ומוצאות את ניצוצות התקווה שאני מפזרת לכל עבר, ידעו שאפשר גם אחרת!

אם קראת עד לכאן – תודה גדולה!
באהבה רבה
חני איזנשטט כרמי