תרופות קבועות וחוסרים תזונתיים

חשוב שתקראי אם את נוטלת תרופות קבועות, או אם את/ה מטפל/ת. 

כשמגיעות אליי נשים שמתמודדות עם אתגרי הבריאות שלהן עם תרופות, אני יכולה לרוב לצפות שתהליך הריפוי יתנהג אחרת מאשר אצל אלו שאינן נוטלות תרופות, גם אם אתגרי הבריאות אצל מי שלא נוטלות תרופות יהיו מורכבים וסבוכים. תהליך הריפוי יהיה פשוט יותר. על מנת להצליח למרות התרופות, חשוב לקחת בחשבון את מה שאני עומדת לכתוב כאן:

(ואולי הפוסט הזה יוכל לשפוך קצת אור על ההתעקשות שלי לא לדון בתרופות בקבוצה)

יש כל כך הרבה דברים שצריך לומר על תרופות, ושנאמרים בהרבה מקומות: על הרעילות, על תופעות הלוואי, על ההתמכרות האפשרית לתרופות מסוימות, על ההחלשה של מנגנוני ריפוי וכו. על כל אלה אני… לא מתכוונת לכתוב 😊  – כי כבר כתבו על כך במקומות רבים. אני כהרגלי רוצה להיות הזאתי שכותבת על הדברים האקזוטיים שלא כותבים עליהם בשום מקום (כמעט):

  1. תרופות וחוסרים תזונתיים – רוב נשות ואנשי המרפא, כולל רופאים בכירים ביותר, ובוודאי כל הנשים שפגשתי, לא יודעות שכל תרופה יוצרת הפרעה בספיגת נוטריינטים (חומרי הזנה) (ותודה לאמיר פרלמן על פקיחת העיניים הזו). כל תרופה והכימיה שלה, והחוסרים שהיא יכולה ליצור. בעצם, אם תרופה ניטלת למשך זמן רב, ואין התייחסות לנושא הזה של החוסרים שיכולים להיווצר, אזי שרוב הסיכויים שבסופו של דבר יווצרו חוסרים תזונתיים אופייניים לאותה תרופה, ואפשר לצפות שהחוסרים האלה ייצרו בעיות בריאותיות נוספות, ויטופלו לרוב – איך לא – עם תרופות נוספות, והסיפור ימשיך להסתבך. מזעזע, נכון? בהחלט.

הכי אני אוהבת את הדוגמה של התרופות נוגדות החרדה והדיכאון. זה באמת קלאסי. כשמגיעות אליי מטופלות שמדווחות על חרדות ודיכאונות (תמונה שמגיעה לא מעט עם אנדומטריוזיס), אז יש שורה של חומרי הזנה שאני מחזקת אצלן, אשר ידוע בספרות שבמצבים כאלה יכולים להיות בחוסר ויש לחזק אותם (בנוסף להנחיות התנהגותיות שאני מציידת אותן בהן).

רוצות לנחש לאילו חוסרים תזונתיים גורמות רוב התרופות נוגדות החרדה והדיכאון? כן, מי שניחשה בקטע ציני קודר צדקה: בדיוק אותם חוסרים שמלכתחילה חלשים במצבי דיכאון וחרדה ושצריך לחזק אותם! פשוט אבסורדי, שלא לומר פשע אמיתי נגד האנושות. אז הנה לכן הסבר אחד לתופעה האומללה של תרופות שמצדיקות את קיומן (תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שגורמות לדיכאון וחרדה). 

אז המסר הברור הראשון הוא: כשיש תרופות קבועות, חשוב לזהות אילו חוסרים תזונתיים הן עלולות לייצר, ולפצות עליהם (על ידי תזונה או תוספים או גם וגם).

איך אני יודעת לאילו חוסרים גורמת איזו תרופה? אני נעזרת במאגר מידע מקצועי די חדש שנולד לפני כשנתיים, פרי פיתוח ישראלי (שלזמן קצרצר הייתי חלק מצוות ההקמה שלו) שנקרא body balancer pro. לדעתי כל איש ואשת מרפא מכל אסכולה צריכים להכיר את המאגר הזה ולהכיר את המידע שהוא מציע, כדי לדעת לטוות תכנית טיפולית טובה יותר. אז יש לי חדשות טובות למטפלות ומטפלים שקוראים את המאמר הזה: פניתי למנהלת הפיתוח של בודי באלנסר בעקבות הרצון שלי לכתוב את המאמר הזה, בבקשה להשיג הנחה לנשות ואנשי המקצוע החברים בקהילה שלי, מה 'כפת לי לנסות – ולהפתעתי קיבלתי!  מטפלות ומטפלים שישתמשו בקוד הקופון הזה מקבלים 15% הנחה ברכישת מנוי שנתי: HBPROMO15 

  1. תגובות בין תרופותיות – עוד עניין שהייתי בטוחה שמכוסה על ידי הרופאים, ושלאחרונה היו לי בקליניקה יותר מדי מקרים שפיצחתי אני בעצמי שגרמו לי להבין שהנושא לא לגמרי מכוסה על ידי הרד"ר הרפואי ושבא לי להביא לידיעת הקהילה שלי: תרופות הן חומרים רעילים, וכשנלקחות ביחד הן יכולות ליצור תגובת רעילות בלתי מתוכננת. [אנקדוטה פוקחת עיניים שכזו: הגישה בה נוקטת הרפואה המודרנית נקראה בעבר "אלופתיה" – טיפול באמצעות הרעלה, מתוך האמונה שאם נותנים לגוף רעל מתעוררים מנגנוני ריפוי בעוצמה יתרה ואפשר להתגבר על המחלה (הרברט מ. שלטון). לצורך העניין גם תרופות צמחיות נכללות כאן].  כאשר ניטלות תרופות ביחד, והדבר גם כולל כאמור צמחי מרפא ואף תוספי תזונה, יכולות להיווצר תגובות בין -תרופתיות כתוצאה מכל מיני גורמים (הכפלה של הפעילות של החומרים הפעילים, כמו למשל לקחת תרופות מדללות דם יחד עם תוספים בעלי תכונות מדללות ג'ינקו בילובה או כורכומין, התנגשות בפעילות האנזימטית של אנזימי הכבד שעמלים על פירוק הרעלים והיווצרות תרכובות ביניים, או האטה בפירוק ועוד). 

כאשר התגובות האלה קורות יכולים להתעורר תסמיני מחלה רבים ומגוונים, שיכולים להיחשב בטעות כדברים אחרים אם לא מצליבים נתונים. כך קרה למשל שהגיעה אליי אשה יקרה שלוקחת שנים רבות שילוב מסוכן של תרופות, עם שורה ארוכה של בעיות בריאותיות חסרות פענוח, אילו רק טרח מישהו להצליב את הנתונים ולהתאים לה את התרופות היו נחסכות ממנה שנים של סבל מיותר. 

איך בודקים תגובות בינתרופתיות? וואלה, דר' גוגל. מקלידה את שמות התרופות באנגלית ואת המילה contraindications ומוצאת בקלות את מה שאני צריכה. מחפשת בכמה מקורות כדי לוודא הישנות של המידע, ואז מצליבה עם תמונת המצב הבריאותית של המטופלת. אם אני מוצאת דמיון – אני מפנה לרופא המטפל להמשך בירור לגבי שינוי הטיפול התרופתי. 

אז המסר הברור השני הוא: לא למהר להסיק מסקנות, להצליב נתונים כאשר אשה נוטלת תרופות ולוודא שאכן תלונותיה הבריאותיות לא נובעות מהרעלה.

  1. הפחתת מינון תרופתי כתוצאה מתהליך ריפוי – נקודה אחרונה ודווקא מרגשת, ולכן שמרתי אותה לסוף. תחום עלום לחלוטין עבור הרופא הממוצע הוא הנושא המרגש של ירידה מתרופות בעקבות תהליך ריפוי. רוב הרופאים יתייחסו למחלות כרוניות כאל עובדה מוגמרת שיש לקבל ולחיות איתה כל החיים, ושיש ליטול עבורה תרופות לנצח נצחים. מאחר שברוב המקרים מחלה כרונית יכולה להרפא אם נותנים למתמודדת איתה את התנאים הנאותים והמענה הנאות על צרכי הגוף והנפש, יש הכרח לעשות התאמה של הטיפול התרופתי למצב ההולך ומשתפר. מקרה מעניין שהיה לי לאחרונה הוא של אשה שמתמודדת עם אנדומטריוזיס ושלל אתגרי בריאות נוספים, ביניהם תת פעילות בלוטת התריס, ואשר כבר שנים נוטלת יוטירוקס. בחודשים האחרונים, לאחר מגמת שיפור מרגשת היא לפתע החלה להרגיש רע מאד. שברתי את הראש מה קורה לה, עד שפתאום תהיתי אם יכול להיות שהמינון של התרופה שהיא נוטלת כבר לא מתאים לה. ואכן בחיפוש פשוט ברשת מצאתי רשימת תופעות של מינון יתר של התרופה  – וכולן היו רלוונטיות. בדיקות דם הראתה שאכן מדדי התריס שלה השתפרו פלאים והיא כיום יורדת במינון בהדרגה בתקווה לקראת הפסקה מוחלטת של שימוש בתרופה. אילו לא היינו ערניות לתופעה יוצאת הדופן שנובעת כתוצאה מתהליך ריפוי יוצא דופן, היא ודאי היתה מקבלת מהרופאים שלה שלל תרופות נוספות לדיכוי התסמינים שהתעוררו. 

אז מסר ברור שלישי: להיות ערה לאפשרות של פרידה מתרופות קבועות כתוצאה מתהליך ריפוי טבעי, ולהכיר את תופעות הלוואי של מינון יתר של התרופה על מנת לזהות זאת בעת הצורך.

לסיום – אם את/ה מטפל/ת – אני מקווה שתרמתי להרחבת המודעות שלך לנושא, מציעה לך להתנסות אפילו לתקופה מוגבלת בבודי באלנסר, ואם מוצא חן אז לנצל את הטבת הקופון הנ"ל.

ואם את מתמודדת שנוטלת תרופות קבועות, ורוצה לדעת אילו חוסרים תזונתיים עלולים להיות לך, וכיצד לפצות עליהם – החלטתי להציע שירות ממוקד בהיקף מוגבל, שיכלול התאמה של תוספים והנחיות תזונתיות ממוקדות לפיצוי על חוסרים תרופתיים, כולל תשאול בריאותי בסיסי ובדיקות דם, בעלות של 360 שקלים. מי שמעוניינת שתיצור איתי קשר.

ושיהיו מזונותייך תרופותייך

איימן 

אהבת? שתפי!

דילוג לתוכן